ביה"ד הרבני- תביעות נגדיות להפחתה ולהגדלה של מזונות ילדים

בפני בית הדין מונחות שתי תביעות מנוגדות. מחד תביעת האם ליתן תוקף פסק דין לנספח להסכם הגירושין בנושא מזונות הילדים, ובמסגרת זו לחייב את האב להגדלת סכום המזונות. מאידך, תביעת האב להפחתת מזונות הילדים עקב שינוי נסיבות.

הקדמת פרטים עובדתיים נחוצים:

א.      הצדדים התגרשו ביום י"ט כסלו תשס"ט 16/12/08.

ב.      בית הדין אישר את הסכם הגירושין ביום ט"ו חשון תשס"ט 13/11/08.

ג.        בהסכם הגירושין בסעיף מזונות הילדים נקבע שהאב מתחייב לשלם למזונותיהם סך 4000 ש"ח לחודש.

ד.      במקביל להסכם הגירושין הנ"ל, נכתב נספח להסכם שנחתם ע"י הצדדים, ובו מתחייב האב לשלם סכום נוסף למזונות הילדים בסך 3000 ש"ח, כך שבסך כולל חייב האב למזונות ילדיו 7000 ש"ח לחודש.

ה.      הנספח לא הובא לאישור בית הדין.

ו.        האשה וב"כ הגישו תביעה לאישור נספח ההסכם ביום 31/8/09.

ז.       הבעל הגיש תביעה להפחתת מזונות ביום 1/9/09.

ח.      בהסכם הגירושין נקבע בסעיף 5 יג' "הצדדים מסכימים כי במקרה של מחלוקת בשאלת המזונות, לרבות בשאלה באם חל שינוי נסיבות קיצוני לפנות במשותף לעוה"ד י. שורצברג... והצדדים מסכימים לקבל המלצת המגשר מבלי לפגוע בסמכותו של כב' בית המשפט לענייני משפחה.

ט.      לאור האמור בסעיף ח' כתב בית הדין בהחלטתו מיום 9/12/09 "כי מן הראוי שהנושאים הנ"ל השנויים במחלוקת יבואו על פתרונם עם הסכמת הצדדים לקבל על עצמם כל הצעת גישור של המגשר י. שורצברג...".

י.        הנסיון לפתור את המחלוקת באמצעות הבורר לא צלח, ובית הדין הציע פשרה לצדדים לסיום ההליך.

יא.   התקיימו מספר דיונים בנושאי תביעות הצדדים שבמהלכם הופיעו המגשר שערך את ההסכם, ורואה החשבון של החברה שבשליטת האב. כמו כן הוגשו מסמכים ע"י האב וב"כ להוכחת תביעתם.

א.      עמדת בית הדין בתביעת האם לאישור הנספח:

1)       מעמדו המשפטי של הסכם גירושין שנחתם ע"י הצדדים, שהוא מחייב את הצדדים לקיימו אלא שלא ניתן לאוכפו כפי שהוא, מאחר ולא הובא לאישור ערכאה שיפוטית.

2)       באשר לסעיף מזונות הילדים קיים הבדל משמעותי נוסף בין אם ההסכם אושר ע"י ערכאה שיפוטית, לבין אם לא אושר.

3)      והוא עפ"י האמור בחוק  לתיקון דיני המשפחה (מזונות) התשי"ט-1959 סעיף 12 (א): "הסכם בדבר מזונות של קטין וויתור על מזונות כאלה אינו קושר את הקטין כל עוד לא אושר ע"י בית המשפט".

4)       פירושה של הוראה זו, שהסכם בין הורים המסדיר בתוכו את מזונות הילדים, אשר אושר בבית הדין כמוהו כפסק דין לענין מזונות הקטין, וההורים מחויבים לקיים את ההסכם בדבר המזונות, ולא תתקבל מטעמם טענה לאי קיום הליך הוגן לאישור ההסכם.

5)       הוא הדין הקטין מחויב לסכום המזונות שנקבע בהסכם ואושר ע"י בית הדין, ולא תתקבל מטעמו טענה סתמית כי הוא אינו מחויב להסכם, מאחר וכביכול לא היה צד לו. ברור הדבר כי הנחת המוצא היא, שהערכאה המשפטית שקלה את כל צדדי הענין וההסכם אושר לאחר שהערכאה המשפטית השתכנעה כי סך המזונות עליהם הוסכם משקף את טובת הקטין בנסיבות הענין.